#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קד. א האם הדם מרצה על העור בפני עצמו וכשהוא עם הבשר?<p dir=""rtl"">[ומה דעת ר&quot;א ור&quot;י בזה, וכמאן אזלא מתניתין 'כל שלא זכה המזבח...כל הקדשים שארע בהם פסול..']?</p>"	"כשהעור בפני עצמו וארע פסול בבשר - רבי אומר שהדם מרצה על העור בפני עצמו ור&quot;א בר&quot;ש אומר שאינו מרצה.<p dir=""rtl"">כשעור עם הבשר - רבי אומר נפסל הבשר נפסל העור לעולם, ר&quot;א בר&quot;ש אומר נפסל קודם זריקה אינו מתירו, נפסל הבשר לאחר זריקה שהותר הבשר שעה אחת לא נפסל העור. </p><p dir=""rtl"">ר&quot;א שאומר זורק את הדם אף שאין בשר ודאי סובר כרבי, ר&quot;י שאומר אין זורקים, ר&quot;א בר&quot;ש פשוט ורבי אומר כיון שיש הפסד כהנים דינו כדיעבד שמכשיר ר&quot;י.</p><p dir=""rtl"">רישא דמתניתין כל שלא זכה המזבח בבשרו לא זכו הכהנים בעורו משמע אפ' נפשט קודם זריקה כר&quot;א בר&quot;ש, סיפא כל הקדשים שארע בהם פסול קודם להפשטם אין עורתיהם לכהנים לאחר הפישטן עורותיהם לכהנים כרבי, אביי אמר מדסיפא רבי רישא נמי רבי ואל תדייק אפ' הופשט, שאין הפשט קודם זריקה (אין דרך להפשיט קודם זריקה), רבא אומר מדרישא ר&quot;א בר&quot;ש סיפא נמי ר&quot;א בר&quot;ש, ומאי קודם הפשט ואחר הפשט, קודם שנראו להפשט.</p>"	זבחים קד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קד. ב 'אמר רבי חנינא סגן הכהנים מימי לא ראיתי עור שיוצא לבית השריפה' מדוע? <p dir=""rtl"">ומה הוסיף עליו ר&quot;ע 'מדבריו למדנו שהמפשיט את הבכור ונמצא טריפה שיאותו הכהנים בעורו'?</p>"	"פרים ושעירים הנשרפים ודאי ראה אלא שבמצותן בכך לא דיבר, כשנפסל קודם הפשט וקודם זריקה שלכו&quot;ע נשרף יתכן וראה אלא שדיבר רק בחלוץ ולא בעור עם בשר, אחר הפשט וקודם זריקה אב&quot;א סובר כרבי וסובר שהוכשר ואב&quot;א אפי' כר&quot;א בר&quot;ש אין הפשט קודם זריקה, בטריפה בבני מעים סבר שמרצה (זה עיקר חידושו).<p dir=""rtl"">הינו שאמר ר&quot;ע המפשיט את הבכור וכו' וחידש ר&quot;ע דאפ' בגבולים.</p>"	זבחים קד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קד. ג בכור בעל מום שנמצא טריפה בבני מעים האם עורו לכהנים וכיצד הלכה? ומה הדין כשלא התירו מומחה?	ר&quot;ע דייק מר&quot;ח סגה&quot;כ שעורו לכהנים, ואמר רב חייא בר אבא אמר ר' יוחנן הלכה כר&quot;ע, ואף ר&quot;ע לא אמר אלא כשהתירו מומחה.	זבחים קד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קד: א מאי בירה?	אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מקום יש בהר הבית ובירה שמו, ר&quot;ל אמר כל הבית כולו קרוי בירה שנאמר &quot;ולבנות הבירה אשר הכינותי&quot;.	זבחים קד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קד: ב פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים פסולים היכן נשרפים (כשנפסלו קודם זריקה, לאחר יציאה, לאחר זריקה)?	אם נפסלו קודם זריקה - בעזרה, לאחר שיצאו - בהר הבית. לאחר זריקה קודם שיצאו - לרב נחמן אמר רבה בר אבוה בהר הבית, וללוי בעזרה.	זבחים קד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קד: ג שלושה בית הדשנים הן, אלו הן?	"בית הדשן אחד גדול היה בעזרה ששם שורפין פסולי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים ופרים הנשרפין ושעירים הנשרפין שאירע בהן פסול לר&quot;נ אמר רבה בר אבוה קודם זריקה וללוי אף אחר זריקה.<p dir=""rtl"">בית הדשן אחר היה בהר הבית ששם שורפין פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין שאירע בהן פסול לרב נחמן אמר רבה בר אבוה לאחר זריקה וללוי ביציאתן.</p><p dir=""rtl"">חוץ לשלש מחנות שם שורפים פרים ושעירים הנשרפים כמצותן.</p>"	זבחים קד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קד: ד בעי ר' ירמיה לינה מהו שתועיל לפסול בפרים הנשרפים, מה הסתפק והאם נפשט?<p dir=""rtl""></p>"	הסתפק האם לינה מועלת רק לבשר שהוא בר אכילה או דלא שנא - רבא רצה לפשוט לאביי שלא פוסל ואין ראיה, אבל לינת אימורים ודאי פוסלת.	זבחים קד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קד: ה בעי ר' אלעזר יציאה מהו שתועיל בפרים הנשרפים, מה הסתפק והאם נפשט?	למ&quot;ד בשר קדשים קלים שיצאו לפני זריקה לא נפסלו, כאן ודאי שלא נפסל (וע' ל&quot;ה בדעת הרמב&quot;ם), הסתפק למ&quot;ד שנפסלו אולי דוקא שם שאין חובה להוציאם אבל פרים הנשרפים שחובה להוציאם לא יפסלו, ולא פשט.	זבחים קד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קד: ו האם אזלינן בתר רוב בשר הבהמה או אבר ביציאת פרים הנשרפים? <p dir=""rtl"">והאם אזלינן בתר רוב כהנים או רוב בשר?</p>"	"יצא רוב הבהמה ובו מיעוט אבר - ודאי שדינן בתר רוב בשר הבהמה ולא אחר האבר, יצא חצי בשר ובו רוב אבר - הסתפק רב אלעזר האם מיעוט האבר יצטרף לרוב האבר שיצא להשלים לרוב או דשדינן ליה בתר בהמה, תיקו<p dir=""rtl"">רבה בר רב הונא מתני בגברי כגון דנפקו ג' כהנים בלא רוב בשר, תיקו.</p>"	זבחים קד:		
